• אריאלה זמיר

גמילה מטיטולים



מתי גומלים ילד מטיטול?

איך נדע שהוא מוכן?

האם לגמול בחורף?

האם לגמול גם בלילה יחד עם הבוקר?

הילד/ה של השכנה כבר נגמל/ה מזמן והוא יותר קטן מילדי!

אני מעדיף שהילד יעשה את צרכיו בשירותים ולא בסיר!

עלינו להבין שהחינוך לניקיון (גמילה מטיטולים) הינו דרישה חינוכית תלוית חברה ותרבות. כלומר החברה מצפה שילד בגיל מסוים יהיה ללא טיטול וישלוט על צרכיו. כחברה רב תרבותית אנו רואים צורות שונות של חינוך לנקיון. ישנה חברה אשר לא משתמשת כלל בטיטולים (גם לא חיתולי בד) ומגיל שישה חודשים כבר מחזיקים את התינוק מעל האסלה (כן יש דבר כזה) וישנה חברה אשר בה התינוק אשר מרגע שלמד לשבת אוכל את ארוחותיו על כסא מיוחד עם סיר( כדי שיבין את הקשר בין האוכל לעשיית צרכים). בחברה אשר רוב האוכלוסייה שלנו חיה, הילד נגמל באופן אשר מתאים לו ובזמן אשר מתאים לו, ואכן אנו החברה אשר בה הילדים נגמלים מאוחר יותר משאר החברות.

בבואנו לגמול את ילדינו מהטיטול ולהתחיל במלאכת החינוך לנקיון, אנו צריכים קודם כל לבדוק ולבחון אם זה הזמן הנכון לילד ואם אנחנו פנויים לתהליך.

באיזה גיל גומלים את הילד?

אין גיל אחד נכון לכל הילדים!! ישנם ילדים אשר נגמלים בגיל 18 חודשים וישנם ילדים אשר נגמלים בגיל 36 חודשים. (רוב הילדים נגמלים עד גיל 3 שנים).

תהליך הגמילה הינו שלב התפתחותי רגשי מוטורי ולא שלב כרונולוגי. כאשר הילד מגיע לבשלות לגמילה אפשר להתחיל בגמילה.

ישנם לא מעט סימנים של בשלות לגמילה מטיטולים, אך ישנם גם "סימני סרק" אשר עלולים לגרום לנו לחשוב שהילד בשל. ילדים הם "עם" חכם ומתוחכם, הרבה יותר מהמבוגרים. לא פעם ולא פעמיים אנו מפרשים מסרים מוטעים בסימני סרק. ילדים יודעים היטב מה אנו, המבוגרים מצפים מהם. הרבה פעמים הם מייצרים סימנים כדי לרצות אותנו, המבוגרים. הרבה פעמים אנו שומעים את המשפט "יש לי קקי" או "עשיתי קקי" ואנו ישר בטוחים שהילד בשל לגמילה. אך אם נקשיב טוב ונסתכל על שאר הסימנים, נבין שהילד בעצם אומר לנו שהוא יודע מה אנחנו רוצים לשמוע אך הוא עדיין לא בשל.

חלק ניכר מ"כשלונות" הגמילה או מגמילה ארוכה ומייגעת נובעים מהמקום הזה.

ההורה מתחיל לגמול את הילד- הילד אשר מעוניין באהבתו של ההורה מוכן לרצות אותו בעשיית צרכיו בסיר/אסלה- ההורה מתלהב ומרעיף ח"ח (חיזוקים חיוביים) על הילד. אך כאשר מתפוגגת התלהבותו של ההורה, מתפוגגת גם התלהבותו של הילד והוא מפסיק "לשתף פעולה". ההורים רואים זאת כנסיגה ומנסים לחפש מה לא בסדר בילד, בגן, במטפלת, במשפחה, כאשר בעצם הכול בסדר רק הגמילה לא נעשתה בזמן המתאים לילד אלא בזמן המתאים להורה.

לא מעט פעמים אני פוגשת בהורים אשר אינם בשלים לתהליך הגמילה. מאוד נוח להם שהילד עם טיטול. אין פספוסים, אין כביסות ואין תסכולים. יחד עם התפתחותו של הילד אנו מצפים שגם ההורים יתפתחו ולא ישקעו לתוך הנוחות המרמה.

חששות של הורים משלב הגמילה מטיטולים נובעים הרבה פעמים מטעויות או מקרים אשר שמעו מהורים אחרים על הקושי בגמילה מטיטולים. דבר זה מוביל לא פעם את ההורים לחשוב שככל שזה יהיה מאוחר יותר- יהיה קל יותר.

לא כך הדבר להפך, כאשר ילד הראה את סימניו לגמילה וההורה לא קרא אותם הילד עלול לפרש זאת כחוסר עניין של ההורה בצרכיו ורצונותיו של הילד עצמו ולפרש את המסר כ"אני קטן- לא סומכים עלי". ולכן כאשר בגיל מאוחר יותר כאשר ההורה ירצה לגמול את ילדו מהטיטולים הילד עלול להיות שבוי בפרוש של עצמו על תדמיתו ויביע התנגדות לשיתוף פעולה ואף יגיד זאת. "אני תינוק". לכן חשוב מאוד שגם ההורים יגיעו לבשלות יחד עם הילד ויראו את צרכיו לפני צרכיהם בשלב זה.

ישנם מצבים יוצאים מן הכלל אשר עלינו המבוגרים להתחשב בזמן החלטתנו על גמילה מטיטולים, כמו:

  • "עוברים דירה עוד שבועיים". המעבר כשלעצמו הוא דהר לא קל וידרוש מהילד הרבה כוחות ויתכן שהילד לא יוכל לעמוד במעמסה הכפולה של גמילה מטיטולים ומעבר בית חדש.

  • אבא/ אמא/- במילואים/חו"ל= תחושת הפרידה וחרדת הנטישה שהילד חווה עלולות להקשות על הגמילה אשר בה הילד אמור להיפרד מצרכיו באופן מעשי ומהתלות בהוריו באופן סמלי.

  • לידת אח/ות= מצב זה אשר מעמיד את הילד בפני שינוי גדול במערך המשפחתי דורש מהילד המון משאבים רגשיים כדי לעבד אותו ולהתגבר על המכשולים (אימא לא רק שלי) ולא יהיה זה נכון להציב לו גם את הדרישה לניקיון. כמו כן גם ההורה עצמו יהיה פחות פנוי לתהליך הגמילה.

לכן אם ישנה תקופה אשר ישנם בה שינויים מהותיים במשפחה, יש לשקול את תחילת התהליך לאחר שהחיים יחזרו לשגרה.

לחץ סביבתי עובד מאוד יפה על ההורים. ישנם הורים אשר נכנעים לדברי המשפחה המורחבת, או השכנים, או אפילו של הגן. (ישנם גנים אשר לא מקבלים ילדים אשר אינם גמולים). דבר זה עלול להפריע לכל תהליך הגמילה מכיוון שהוא נעשה תחת לחץ. אם זה לחץ של זמן (להספיק לגמול לפני שנכנסים לגן) ואם זה לחץ הסביבה אשר בה "כולם" כבר גמולים.

"כל הילדים בני גילו גמולים ורק הוא לא". אמירה אשר מאוד מאפיינת הורים לילד ראשון בדרך כלל. הצורך להיות כמו כולם, הצורך לא להיות שונה, הצורך להראות שאנחנו הורים טובים זה מה שעומד מאחורי האמירה הזאת.

אז ככה- מה זה כולם גמולים? האם הם עדיין ישנים עם טיטול? האם לנסיעות ארוכות הם עם טיטול?

אחת התופעות שאני רואה בשנים האחרונות היא "גמילה חלקית". במשך היום הילד ללא טיטול אך בלילה הוא עם טיטול. או כאשר צריך לנסוע למקום כל שהו או באירועים מיוחדים הוא עם טיטול. זה לא נקרא גמול!! גמול הוא ילד אשר שולט בצרכיו בכל מצב באופן די קבוע. כמובן שבתהליך הגמילה ישנם פספוסים אך באופן כללי הילד שולט בצרכיו.המסר הכפול שאנו משדרים לילד ע"י הלבשת הטיטול או התחטול (תחתוני טיטול) הוא שאנחנו לא סומכים עליו במצבים מסוימים ויותר חשוב לנו שנראה כהורים טובים ולא נצטרך להתמודד עם הפספוסים שלך.

תחטול= טיטול. "המצאת המאה". זו המצאה אשר באה לתת להורים הרגשה שהם עושים את זה נכון ולמנוע עוגמת נפש מההורים על הפספוסים של הילד. מבחינת הילד זהו טיטול רגיל. התחושה היא אותה תחושה כך שזה לא משנה לו איך לובשים את זה. הוא לא צריך להתאמץ. הוא יכול להמשיך לעשות את צרכיו כרגיל בטיטול.

הורים- לטובת ילדכם ולטובתכם אנא השאירו את הסביבה מחוץ לבית והיו קשובים לילדכם ולעצמכם.

צרו עמי קשר בכל שאלה בנושא

#טיטולים #גמילה #טיטוליםגמילה #גמילהמטיטול #מתיגומליםמחיתולים #גמילתיוםוגמילתלילה #גמילהמחיתולים #מתיגומליםילדמחיתול #גמילהנכונהמחיתולים

0 צפיות