כ-30% מהילדים עד גיל חמש סובלים מבעיות שינה התנהגותיות הבאות לידי ביטוי בסירוב ללכת לישון, אי יכולת להירדם בכוחות עצמם וסירוב לעבור לישון בחדר ובמיטה משלהם לאחר שהורגלו לישון עם ההורים.
בעיות השינה כוללות גם התעוררויות מרובות בלילה המלוות בבכי והזדקקות לסיוע מההורים, בהירדמות לאחר יקיצת הלילה, קושי להיגמל מאכילה ושתייה בלילה ונדידה למיטת ההורים במהלך הלילה. הסובלים העיקרים מבעיות אלו הם ההורים שאיכות השינה שלהם נפגעת וכך גם היכולת שלהם לתפקד במהלך היום שלמחרת.
מקורן של בעיות השינה ההתנהגותיות נעוץ באי יכולתם של תינוקות וילדים להירדם בכוחות עצמם לאחר יקיצה לילית. התעוררות בלילה היא תופעה נורמאלית לחלוטין המתרחשת מספר פעמים במהלך שנת הלילה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים. השינה היא תהליך מחזורי המורכב מחמישה שלבים עיקריים: נמנום, שינה שטחית, שינה עמוקה, שוב שינה שטחית ולבסוף שנת חלום. המבנה המחזורי של השינה מופיע כבר אצל תינוקות בני יומם ואפילו אצל עוברים ברחם.
ואולם, אורכו של מחזור השינה משתנה עם הגיל ומתחיל ממחזור של כ45 דקות אצל תינוקות ומתארך בהדרגה עד לשעה וחצי אצל המבוגרים. מכאן, שתינוקות הישנים כ-10 שעות בלילה, עוברים יותר מ-10 מחזורי שינה בלילה ואילו אנחנו המבוגרים, הישנים כשבע שעות, עוברים כארבעה מחזורים בלילה.
באופן נורמאלי, כל מחזור שינה מסתיים בהתעוררות קצרה (לצורך התמתחות ושינוי תנוחה). התעוררויות אלו נמשכות כחצי דקה עד דקה ואחריהן נרדם שוב. כלומר, בשנת לילה המבוגרים מתעוררים בין ארבע לחמש פעמים ואילו תינוקות יתעוררו בין שמונה ל-10פעמים.
ולכן, התעוררות של תינוקות בלילה היא כאמור תופעה נורמלית. הבעיה מתחילה כאשר הם אינם מיומנים ביכולת להירדם עצמאית וזקוקים ל"משענות" מסוגים שונים על מנת לשקוע שוב בשינה, כמו מוצץ, מים, הנקה, או הזנה מבקבוק - כל אלה כרוכים בהזעקת ההורה על מנת שיסייע להם להירדם שוב.
חשוב לדעת שחלק נכבד מבעיות השינה אצל תינוקות הן תוצאה של הרגל. התינוק רגיל לבקבוק באמצע הלילה, או ציצי או תנועה, כך מבחינתו הולכים לישון. כשיתעורר באמצע הלילה וירצה לחזור לישון סביר להניח שיהיה זקוק לאותה הדרך בה נרדם, בניגוד לתינוק שלמד לישון בכוחות עצמו וגם אם יתעורר בלילה, יחזור לשינה עצמאית. עייפות אצל ילדים יכולה להתבטא הן בהאטת פעילות וישנוניות והן בהאצת פעילות, עצבנות וחוסר שקט.
הרבה הורים שואלים את עצמם "מה לא עשינו בסדר שהילד שלנו לא ישן כמו שצריך?" העייפות,הן של התינוק והן של ההורה פוגעת לא רק בתפקודו של כל אחד בנפרד,אלא גם בדינאמיקה ובאיכות הקשר בין ההורה לתינוק. לכן,יצירת דפוסי שינה חיונית מאוד ויש לה השלכות רחבות יותר מאשר עייפות בלבד. אולם אצל חלק מהתינוקות נושא השינה ממשיך להיות בעייתי לשנים ארוכות. יש תינוקות הישנים לילה שלם מגיל צעיר ויש תינוקות שמתעוררים כמה פעמים בלילה. כך או כך אין מספר שעות שינה מדויק שהתינוק צריך לישון כדי למלא את מכסת השעות הנכונה.. הבעיה נוצרת כאשר ילד,מסיבות שונות, אינו ישן את השעות הנחוצות לו באופן אינדיבידואלי. שינה לקויה שאינה תואמת את צרכיו הבסיסיים של הילד, גוררת בעיות ויכולה לפגוע בהתפתחות הפיזיולוגית, הקונטיבית, והרגשית של הילד וכן בתהליכי הסוציאליזציה שיהיה על הילד לעבור.
למה תינוקות מתעוררים במהלך הלילה? למעשה אין תשובה מדויקת וחד משמעית לשאלה,והאמת היא שהתשובה משתנה מתינוק לתינוק ואפילו אצל אותו תינוק. בלילות שונים אותו תינוק יכול להתעורר מסיבות שונות (קור,כאב,צימאון...) כשפעוטות בוגרים יותר מתעוררים מס' פעמים בלילה,הסיבות יכולות להיות, חלומות רעים או קושי בהתמודדות עם חוויות שעברו עליהם במשך היום.למשל בתקופת ההסתגלות לגן. בין הגילאים שנתיים-שלוש אמורות לבוא על פתרונן בעיות השינה גם אצל הפעוטות הערניים ביותר. רוב ההורים שואפים שילדיהם ישנו שינה רצופה במהלך הלילה,אך למעשה לפי ד"ר ג'ים מקינה,רופא ילדים אמריקאי שחוקר את נושא השינה, לתינוקות אין צורך ביולוגי לישון שינה רציפה כמו למבוגרים, עד גיל שנתיים. הם יכולים להתעורר גם עשר פעמים בלילה ולקום בבוקר שמחים ורעננים,מרוצים וחייכנים ,להבדיל מהוריהם שקמים עצבניים ותשושים.
הסיבות להפרעות שינה יכולות להיות : * גנטיות – שנת תינוקות במידה מסוימת היא תורשתית. * פיזיולוגיות (בעיות נשימה,קשיי עיכול,בקיעת שיניים...) * התנאים הסביבתיים שאינם מתאימים: טמפ' גבוהה/נמוכה מדי,גירויים רבים מדי... * מתח ומצוקה נפשית סביב חרדת נטישה,פחד,חלומות ... * הרגלי שינה משתנים ולא יציבים , הפרעות שינה יכולות להופיע בגלל מסר לא עקבי של ההורים.
* כאשר משחקים עם התינוק, מאכילים ועורכים איתו פעולות ארוכות ומגוונות באמצע הלילה, מעודדים אותו להיות ער באמצע הלילה.
מתי לשנות הרגלי שינה?
ריכוז השינה בלילה קשור להבשלת המוח. בתהליך הביולוגי ממלא תפקיד חשוב הורמון בשם מלטונין. הוא מופרש בחשיכה ומדוכא בחשיפה לאור. בחודשים הראשונים לחיים הפרשת המלטונין אפסית ואין בה מחזוריות יומית, לקראת גיל חצי שנה חלה עלייה הדרגתית ומשמעותית בייצור המלטונין, אז נוצר דפוס יומי ברור.
חשוב לציין, כי על מנת שהתינוק ילמד להירדם בכוחות עצמו, יש להניחו במיטתו ער (אם כי מנומנם ולא ערני). ההירדמות עצמה יכולה להימשך זמן מה (אפילו רבע שעה עד עשרים דקות), אך חשוב לא להתערב בה במידה שתפריע לתינוק להירדם, כדי שלא ליטול ממנו את ההזדמנות להירדם לבד.
למרות זאת, במידה והתינוק מפגין מצוקה ובוכה, אפשר לגשת אליו אחת למספר דקות ולהפגין נוכחות תומכת (ליטופים, נשיקות, טפיחות על הגב), אך בלי להוציאו מהמיטה ורק על מנת להרגיעו ולא על מנת להרדימו (לא לשהות לצידו זמן ממושך עד שיירדם, אלא לסגת לאחר כדקה, על מנת לאפשר לו להירדם בכוחות עצמו).
לדעתי עד גיל 3-4 חוד' ואפילו חצי שנה, זה בסדר להרדים תינוק גם דרך ציצי, תנועה, מגע או כל דרך אחרת הנותנת לו בטחון. מרגע לידתו יש לו כל כך הרבה דברים חדשים להתמודד איתם ושינה עצמאית לא חייבת להיות אחד מהדברים הללו. בדרכים אלו אנו נותנים לו בטחון להמשך, בחודשים הראשונים לחייו אל לנו להתעלם מהצרכים שהתינוק מבטא בבכי ובהתעוררויות בלילה. כדאי להתחיל להקנות הרגלים לשינה רציפה רק כאשר התינוק/הילד מוכן מבחינה פיזיולוגית (כשמערכת העצבים,הנשימה והעיכול מבוססות) ויחסי האמון בהורים מבוססים. רק כך יוכל הוא להתמודד גם עם השינה. ההורה צריך להרגיש מתי הילד מסוגל להתמודד עם השינוי .זה מאוד אישי ותלוי בתינוק ובהוריו.
אז מה עושים? * לעיתים יש צורך בבדיקה של מערכת הנשימה ,כיוון שבעיות נשימה עלולות להיות גורם ראשוני לבעיות שינה. * רצוי להקנות הרגלי שינה קבועים וברורים. טקס שינה שצריך להתבצע בחום ואהבה,וכולל רצף פעולות קבוע ובזמנים קבועים לקראת השינה. מטרת הטקס היא לעזור לתינוק לעבור ממצב של ערות פעילה למצב של רוגע ומוכנות לשינה. הטקס הבסיסי כולל ארוחת ערב (הנקה,בקבוק,או ארוחה עם המשפחה),אמבטיה, שיר ערש או סיפור.סדר הפעולות צריך לחזור על עצמו כל ערב באותן שעות. כשהילד רגוע ,מכניסים אותו למיטתו ואומרים לו משפט כמו: "לילה טוב,חמוד שלי,עכשיו אתה הולך לישון" או כל משפט אחר אשר מבהיר היטב את דרישת ההורים לגבי פעולת ההשכבה, ויוצאים מהחדר. אם התינוק מתחיל לבכות,מחכים חצי דקה, דקה,שתיים או כמה שנראה לכם סביר שבו אתם מסוגלים לשמוע את התינוק בוכה,ואז נכנסים לחדר וחוזרים על משפט ההרדמה. אם התינוק עומד או יושב במיטתו,משכיבים אותו וחוזרים על המשפט .אם הוא ממשיך לבכות נשארים לידו,מלטפים ומרגיעים במשפט החוזר מבלי להוציאו מהמיטה !! וכשהוא נרגע חוזרים שוב על המשפט ויוצאים מהחדר.בכל מקרה לא עוזבים את התינוק כשהוא בוכה,נשארים איתו ,מלטפים,מרגיעים,וחוזרים על המסר שעכשיו לילה ובלילה אנחנו ישנים. צריך להבין שזה תהליך ויתכן שהלילות הראשונים יעברו עם שעות רבות של בכי אך חשוב לזכור שהילד אינו נטוש,הוריו נמצאים לידו,ניגשים,מלטפים,מעודדים עד שהוא נרגע.אחרי כמה לילות קשים רוב התינוקות מבינים את הסידור החדש ונרדמים בעצמם. * נגישות של ההורה אל הילד בעת היקיצה,כדי שיקיצה קלה לא תהפוך להתעוררות מלאה. ומצד שני, לא לרוץ מיד עם כל ציוץ שלו,אלא לתת לו לנסות להתמודד לבד ולהתגבר על הפרעת השינה. כך הוא ילמד לפתח את היכולת להרגיע את עצמו. * תינוק שישן במהלך היום וער בלילה,מומלץ להשכיב בשעות היום בחדר מואר,ובסביבה פעילה. בלילה כדאי להישאר איתו גם אם הוא ער,בחדר חשוך ושקט.כך נלמד את התינוק להבדיל בין יום ולילה. * לא למנוע מהילד את שנת היום כדי שישן טוב בלילה. בד"כ שינה ביום אינה משפיעה על שנת הלילה, ויש הסבורים ששנת היום הכרחית לתינוק על מנת לשמור על רמות אדרנלין נמוכות שיאפשרו לו להירדם גם בלילה. * יש להימנע גם מדיבור עם התינוק ומקשר עין עימו כאשר ניגשים אליו, על מנת שלא לסמן לו שזהו זמן לערות ולאינטראקציה חברתית. * רצוי לאפשר לילד להירדם תוך כדי סיפוק תנאים אופטימאליים של ביטחון ורגיעה. בכל מקרה אם הילד מתעורר רצוי להרגיעו בהקדם כדי שיוכל לרכוש את תחושת הביטחון שגם כאשר אינו לידנו ,אם יזדקק לנו תמיד נגיע להיענות לצרכיו.
* אל תיכנעו בקלות - הורים ה"נכנעים" להתקפי זעם ובכי לעיתים אף מגבירים את התופעות הלא רצויות שמציגים ילדיהם ומעודדים אותם להשתמש בצעקות ובבכי לקבלת מבוקשם.
חשוב מכל – הפעילו הגיון בריא. חינוך ילדים זה קשה אבל זה משתלם !