בשעה טובה ילדכם גדל והחלטתם להכניסו למסגרת חדשה (מעון, גן) . ההתרגשות הגדולה כוללת גם חששות.
כמעט כל מי שהתנסה בהכנסת ילדים צעירים לגן או מעון, זוכר בודאי את הבכי של הילדים ואת כאב הלב של ההורים.
חלק מהקשיים ניתן לשייך למאפייני ההתפתחות של הילד:
קשיי פרידה עקב תחושת אי ודאות שההורים ישובו לקחת את הילדים הביתה.
קושי (אמיתי) עקב פרידה מההורים שהם מקור הביטחון העיקרי של הילד.
הבדלי אופי בין הילדים.
בנוסף, אנו כהורים עשויים להשפיע על הפרידה, במודע או שלא במודע. אנו עלולים להקשות על הפרידה מילדינו ע"י ניסיונות חוזרים "להעלם" להם. כלומר לצאת מבלי להיפרד מהילד, כדי לחסוך מהם את הבכי ברגע הפרידה.
כמו כן אנו עלולים להקשות על ילדינו להיפרד מאיתנו ע"י העברת תחושות החרדה וההססנות שלנו מפני הפרידה מילדינו. לפעמים נוצר מצב בו ההורים מעוניינים להישאר בגן כדי לראות כיצד הילד שלהם מתמודד בתהליך הקליטה ואם הכול בסדר. מצב זה אינו מסייע לילד. כאשר ההורים נמצאים בגן הם מעבירים לילד את חששותיהם ,הם מאריכים את תהליך הקליטה, הילד נשאר תלותי בהורה ואינו יצר קשר עם הצוות המטפל ואף עם הילדים. נוצר פער בין צרכי הילד לצרכי ההורה בתהליך הקליטה וההשתלבות.
על ההורים להבין שהסתגלות ילדיהם למטפלת או למסגרת חדשה היא בדרך כלל הדרגתית. ישנם הבדלים בינאישיים בין הילדים, בקצב ההסתגלות ובדרך שבה הם מבטאים את קשייהם.
ישנם ילדים המרבים לבכות, לבעוט ולצרוח כאשר משאירים אותם עם מטפלת/גננת לא מוכרת.
ישנם ילדים הממעטים בפעילות, אינם אוכלים ומתקשים להירדם , בתקופת ההסתגלות.
ועוד הופעות אחרות של התמודדות עם הקושי.
כהורים עלינו להכין את הילד לקראת החדש והלא ידוע ולהפוך את הימים הראשונים בגן לקלים ומהנים (עד כמה שאפשר).
אז מה עושים?
הכנות לפני היום הגדול:
לפני הכניסה עצמה חשוב לדבר עם הילד על השינוי העתיד לבוא בקרוב. רצוי להכין את הילד כשבועיים –חודש לקראת הכניסה/ מעבר למסגרת החדשה. חשוב ליצור תחושה של סקרנות וחיוביות למקום החדש ("בגן יהיו לך הרבה משחקים חדשים"..) אך חשוב לא פחות גם לשדר אמפתיה לחששות הילד כלומר לא הכול יהיה כל כך קל מההתחלה. ("אני יודע שאתה לא מכיר את הגננת ואולי גם לא את הילדים , גם אני, ההורה לא מכיר את כל ההורים - אך אני סומך עליך שתצליח להכיר וליהנות במקום החדש").
לפני תחילת שנת הלימודים כדאי ואף חשוב, לקחת את הילד לגן החדש ולעשות לו הכרות עם המקום ועם הצוות. יש לאפשר לו להסתובב ולהכיר את הגן עצמו, את החצר, היכן השירותים.. רצוי לאפשר לו לשחק מעט בגן .
על ההורים למסור לגננת את מרב הפרטים אשר יסייעו לה להכיר את הילד: העדפות לגבי אוכל, הרגלי שינה, הרגלי ניקיון (אם יש), חפצים אהובים, חששות הילד (רעשים, כלבים..), רגישויות ומחלות.
הנה הגיע היום הגדול:
קודם כל דואגים לשריין שלושה – ארבעה ימי חופש, כדי שתהיו פנויים להיות עם הילד במקום החדש, במידת הצורך.
ביום הראשון תשהו עם הילד כשעתיים בגן, וקחו אותו הביתה. יום זה נועד להכרות .
ביום השני נסו להגדיל את שעות הנוכחות בגן. עדיין הישארו איתו .
למחרת בבוקר אימרו לילד שהיום אתם מתכוונים להשאירו לזמן מועט בגן וללכת . ישנם מצבים בהם הילד לא יודע מתי הוריו יבואו לקחת אותו מהגן. כאשר אומרים לילד "אני עוד מעט אגיע" הילד לא יודע מתי זה עוד מעט והוא ימתין להוריו במהלך כל היום. במצב כזה קשה לילד להתפנות רגשית להשתלבות בגן וליצירת אינטראקציות חברתיות. חשוב שההורה יציין "אני אבוא אחרי ארוחת הצהריים " ,או כל סממן מוחשי אחר, אשר יכול לעזור לילד בהתארגנותו בגן.
ביום השלישי הישארו איתו כחצי שעה, ועיזבו את הגן לחצי שעה. חיזרו וקחו את ילדכם הביתה.
ביום הרביעי עשו אותו הדבר אך נסו להאריך את זמן היעדרותכם. יש אפשרות לבקש מהגננת לקרוא לכם כאשר היא מזהה שהילד זקוק לכם, או התעייף מהגן.
ביום החמישי הביאו את הילד לגן, הישארו איתו קצת ולכו. חשוב מאוד להיות זמינים לקריאת הגננת במקרה הצורך.
אם הילד בוכה , גם אז ללכת?
כן! מותר לו לבכות. מותר לו להביע את רגשותיו. פרידה היא דבר נורמאלי אשר מתרחש כל בוקר וכל לילה וחשוב לשדר לילד שאנחנו סומכים עליו שהוא יכול להתגבר. אם קשה לכם, הורים, -טלפון אחד לגן ירגיע אתכם ותוכלו להיווכח שהילד סיים לבכות כבר לאחר מספר דקות והכול בסדר.
הורים יקרים זיכרו – לא הילד בחר את הגן, אתם בחרתם לו אותו. תהליך הקליטה ילווה בהתנגדות טבעית. התנגדות זו יכולה לבוא לידי ביטוי בבכי, חוסר תאבון, נסיגה בגמילה, שינוי במצב רוח, בעיות בשינה ועוד.
אני יודעת שתהליך הקליטה של הילד בגן החדש אינו תהליך פשוט גם עבורכם. אתם לא תמיד בטוחים כי זהו המקום הטוב ביותר לילדכם ואתם עדיין לא מכירים ולא סומכים על הצוות החדש. למרות כל הקושי עליכם לשדר לילד תחושת אמון ובטחון במקום ובצוות.
לשאלות נוספות ועזרה בתהליך- מוזמנים ליצור איתי קשר.