מקורן של בעיות השינה ההתנהגותיות נעוץ באי יכולתם של תינוקות וילדים להירדם בכוחות עצמם לאחר יקיצה לילית. התעוררות בלילה היא תופעה נורמאלית לחלוטין המתרחשת מספר פעמים במהלך שנת הלילה אצל ילדים, כמו גם אצל מבוגרים. השינה היא תהליך מחזורי המורכב מחמישה שלבים עיקריים: נמנום, שינה שטחית, שינה עמוקה, שוב שינה שטחית ולבסוף שנת חלום. המבנה המחזורי של השינה מופיע כבר אצל תינוקות בני יומם ואפילו אצל עוברים ברחם.
ואולם, אורכו של מחזור השינה משתנה עם הגיל ומתחיל ממחזור של כ45 דקות אצל תינוקות ומתארך בהדרגה עד לשעה וחצי אצל המבוגרים. מכאן, שתינוקות הישנים כ-10 שעות בלילה, עוברים יותר מ-10 מחזורי שינה בלילה ואילו אנחנו המבוגרים, הישנים כשבע שעות, עוברים כארבעה מחזורים בלילה.
באופן נורמאלי, כל מחזור שינה מסתיים בהתעוררות קצרה (לצורך התמתחות ושינוי תנוחה). התעוררויות אלו נמשכות כחצי דקה עד דקה ואחריהן נרדם שוב. כלומר, בשנת לילה המבוגרים מתעוררים בין ארבע לחמש פעמים ואילו תינוקות יתעוררו בין שמונה ל-10פעמים.
ולכן, התעוררות של תינוקות בלילה היא כאמור תופעה נורמלית. הבעיה מתחילה כאשר הם אינם מיומנים ביכולת להירדם עצמאית וזקוקים ל"משענות" מסוגים שונים על מנת לשקוע שוב בשינה, כמו מוצץ, מים, הנקה, או הזנה מבקבוק - כל אלה כרוכים בהזעקת ההורה על מנת שיסייע להם להירדם שוב.
לדעתי עד גיל 3-4 חוד' ואפילו חצי שנה, זה בסדר להרדים תינוק גם דרך ציצי, תנועה, מגע או כל דרך אחרת הנותנת לו בטחון. מרגע לידתו יש לו כל כך הרבה דברים חדשים להתמודד איתם ושינה עצמאית לא חייבת להיות אחד מהדברים הללו. בדרכים אלו אנו נותנים לו בטחון להמשך, בחודשים הראשונים לחייו אל לנו להתעלם מהצרכים שהתינוק מבטא בבכי ובהתעוררויות בלילה. כדאי להתחיל להקנות הרגלים לשינה רציפה רק כאשר התינוק/הילד מוכן מבחינה פיזיולוגית (כשמערכת העצבים,הנשימה והעיכול מבוססות) ויחסי האמון בהורים מבוססים. רק כך יוכל הוא להתמודד גם עם השינה. ההורה צריך להרגיש מתי הילד מסוגל להתמודד עם השינוי. זה מאוד אישי ותלוי בתינוק ובהוריו.
אז מה עושים?
לעיתים יש צורך בבדיקה של מערכת הנשימה, כיוון שבעיות נשימה עלולות להיות גורם ראשוני לבעיות שינה.
*רצוי להקנות הרגלי שינה קבועים וברורים. טקס שינה שצריך להתבצע בחום ואהבה,וכולל רצף פעולות קבוע ובזמנים קבועים לקראת השינה. מטרת הטקס היא לעזור לתינוק לעבור ממצב של ערות פעילה למצב של רוגע ומוכנות לשינה. הטקס הבסיסי כולל ארוחת ערב (הנקה, בקבוק , או ארוחה עם המשפחה), אמבטיה, שיר ערש או סיפור. סדר הפעולות צריך לחזור על עצמו כל ערב באותן שעות. כשהילד רגוע ,מכניסים אותו למיטתו ואומרים לו משפט כמו: "לילה טוב,חמוד שלי,עכשיו אתה הולך לישון" או כל משפט אחר אשר מבהיר היטב את דרישת ההורים לגבי פעולת ההשכבה, ויוצאים מהחדר. אם התינוק מתחיל לבכות, מחכים חצי דקה, דקה, שתיים או כמה שנראה לכם סביר שבו אתם מסוגלים לשמוע את התינוק בוכה, ואז נכנסים לחדר וחוזרים על משפט ההרדמה. אם התינוק עומד או יושב במיטתו, משכיבים אותו וחוזרים על המשפט. אם הוא ממשיך לבכות נשארים לידו, מלטפים ומרגיעים במשפט החוזר מבלי להוציאו מהמיטה !! וכשהוא נרגע חוזרים שוב על המשפט ויוצאים מהחדר. בכל מקרה לא עוזבים את התינוק כשהוא בוכה, נשארים איתו, מלטפים, מרגיעים, וחוזרים על המסר שעכשיו לילה ובלילה אנחנו ישנים.
צריך להבין שזה תהליך ויתכן שהלילות הראשונים יעברו עם שעות רבות של בכי אך חשוב לזכור שהילד אינו נטוש, הוריו נמצאים לידו, ניגשים, מלטפים, מעודדים עד שהוא נרגע. אחרי כמה לילות קשים רוב התינוקות מבינים את הסידור החדש ונרדמים בעצמם.
איך עושים?
תינוק שישן במהלך היום וער בלילה, מומלץ להשכיב בשעות היום בחדר מואר, ובסביבה פעילה. בלילה כדאי להישאר איתו גם אם הוא ער, בחדר חשוך ושקט. כך נלמד את התינוק להבדיל בין יום ולילה.
לא למנוע מהילד את שנת היום כדי שישן טוב בלילה. בד"כ שינה ביום אינה משפיעה על שנת הלילה, ויש הסבורים ששנת היום הכרחית לתינוק על מנת לשמור על רמות אדרנלין נמוכות שיאפשרו לו להירדם גם בלילה.
יש להימנע גם מדיבור עם התינוק ומקשר עין עימו כאשר ניגשים אליו, על מנת שלא לסמן לו שזהו זמן לערות ולאינטראקציה חברתית.
רצוי לאפשר לילד להירדם תוך כדי סיפוק תנאים אופטימאליים של ביטחון ורגיעה. בכל מקרה אם הילד מתעורר רצוי להרגיעו בהקדם כדי שיוכל לרכוש את תחושת הביטחון שגם כאשר אינו לידנו, אם יזדקק לנו תמיד נגיע להיענות לצרכיו.
חשוב מכל – הפעילו הגיון בריא. חינוך ילדים זה קשה אבל זה משתלם !