• אריאלה זמיר

מה אספר לילד?

עוד בימים עברו, לפני שהומצא הכתב, נודעה חשיבותו של הסיפור להתפתחות הילד. כאשר אמא /אבא היו מערסלים את התינוק קרוב לגופם ומספרים לו סיפור, או שרים לו שיר, הילד היה חווה את עוצמת הרכות של הוריו. הוא היה מקבל את החום, הביטחון, האמון וכן את השפה והתקשורת.

ספרות הילדים תורמת להתפתחותו הקוגניטיבית, הנפשית והלשונית של הילד ומשמשת כלי לעיצובו.

מבחינה קוגניטיבית- חשיבותה של הספרות לגיל הרך עצומה: היא מפתחת את כושר הריכוז ומרחיבה את אוצר המילים. השירה והסיפורים המחורזים יכולים לסייע בזכירת מילים ובזיהוי תבניות של מלים ומשפטים. מעל גיל ארבע הספרות לילדים משמשת להם אמצעי להכיר מקומות אחרים בעולם ולהפעיל את דמיונם.

הפן החזותי של ספרות הילדים – האיורים – מאפשר התנסות ראשונה במפגש בין המציאות לבין ייצוגיה החזותיים. האיורים מפתחים אצל הילדים בגיל הרך את יכולת ההתבוננות, ובפרט את היכולת לזהות חזית ורקע ופרטים מתוך מכלול. האיורים מאפשרים להם לעקוב אחרי הסיפור ואף "לקרוא" אותו בעצמם.

מבחינה רגשית- כוחם הרב של סיפורי הילדים טמון בכך שהילד נוטה להזדהות בקלות יחסית עם הנפשות הפועלות בסיפור או לזהותן עם דמויות משמעותיות אחרות בעולמו: הוריו, אחיו, חבריו וכו'. הסיפורים מסייעים לילדים לגלות שגם אחרים חווים את הקשיים שהם חווים, וכך הם מגלים שאינם יוצאי-דופן או חריגים. באמצעות הסיפורים הילד מיטיב להבין את רגשותיו ואת רגשותיהם של אחרים ולומד על צורות ההתמודדות של אחרים עם בעיות דומות לשלו.

יתרונו המשמעותי של הסיפור המקנה את כל אלה הוא, שהוא מאפשר לילד לשמור על מרחק מסוים מההתרחשות ולבחון את רגשותיו, מחשבותיו והתנהגותו באופן בטוח ומוגן למדי. בדרך זו הספרים מעודדים את הילד לבטא במילים רגשות או חרדות שבלעדיהם קשה לו לדון בהם בחופשיות בגלל פחד, בושה או אשמה.

מכיוון שכמעט אין סיפור ילדים שאין בו רגשות שליליים במידה זו או אחרת – פחד, אכזבה, כעס, קנאה – הילד מקבל לגיטימציה למגוון הרגשות שלו, ובכלל זה הרגשות הבלתי-נעימים. הספרים יוצרים הזדמנות לבטא רגשות שליליים בצורה מקובלת ולגיטימית, ובכך הם מונעים הצטברות של מתחים הרסניים ומסייעים לילדים להירגע ולרכוש מיומנויות של שליטה עצמית.

סיפורים הם כלי מצוין לטיפוח היכולת האמפתית של הילד, בעיקר מפני שהם מזמינים אותו "להיכנס לעורן" של הדמויות ולהבין את נקודות המבט שלהן.

כיצד לבחור סיפור?

יש בשוק "הצפה" של ספרי ילדים, בייחוד לגיל הרך. בגלל הדימוי הנמוך למדי של ספרות הילדים, רבים חושבים שאין קל מכתיבת ספר ילדים ומנסים זאת בעצמם. רבים מוכנים לשלם להוצאה כדי שספרם יצא לאור, וכיום המחיר של הוצאה עצמית של ספר לאור אינו גבוה. תמורת תשלום אפשר לפרסם כל ספר, תהיה איכותו אשר תהיה. ואמנם, בדיקת ספרי הילדים בשוק מגלה שבצד הספרים הטובים הרואים אור לאחר טיפול ראוי לשמו של המו"ל, יש ספרים רבים שאינם ראויים לקריאה בגלל רמתם הירודה, עליבות החומר ועילגות הלשון, האיורים החובבניים, ההפקה הגרועה ועוד.

אחד הדברים היותר קשים (לדעתי) הוא לבחור ספר טוב ומתאים לילד. כולנו כהורים זוכרים את הספרים שהשפיעו עלינו, או שאמרו לנו שאהבנו אותם, ומייד אנו רוצים לרכוש אותם לילדינו. זה בסדר, אך שימו לב- ספרים שאנו זוכרים הם בעיקר מגיל 4 ומעלה. אין אנו זוכרים את הספרים המוקדמים יותר (אלא אם כן הם נשמרו אצל הורינו). הרבה פעמים אני רואה הורים אשר מאוד רוצים שילדם יחווה את החוויה שהם חוו עם ספר מסוים והם קונים ומקריאים לו את הספר המסוים גם אם הוא לא מתאים לגיל הילד.

כאשר אנו מספרים סיפור אשר הילד אינו יכול להבין אותו כפי שהוא ואינו מסוגל לדמיין או להעביר את הסיפור לחוויות היום יום שלו, הוא עלול לפתח פחדים וקשיים בהמשך, להאזנה לסיפורים. הילד יתחיל להבין שספר זה דבר משעמם ולא מעניין ולא ירצה לקרוא בהמשך חייו. ילד אשר אינו מסוגל להזדהות, להבין את הסיפור עלול לפתח חרדה ממנו.

לדוגמא: הרבה סיפורים נכתבו בנושא פחדים של ילדים: פחדרון בארון, טרמפ על מטאטא,.. אם נספר לילד בן שנתיים סיפור כזה הוא רק יפחד יותר, מכיוון שאינו בשלב שיכול להבין את נושא החלומות והפחדים. אך אם נספר זאת לילד בן שלוש שנים ,הוא יוכל לעבד את חלומותיו ואת פחדיו וכן להזדהות עם גיבור הסיפור ולשאוב ממנו כוחות להתמודדות וע"י כך יהיה לו יותר קל לעבור את תקופת הפחדים ביתר קלות.

ההורה - חייב להפעיל צרכנות נבונה ולבחור בחירה מושכלת.

76 צפיות