• אריאלה זמיר

התפתחות ילדים בתקופתנו

זה לא סוד שילדים/תינוקות מתפתחים היום בקצב איטי יותר מאשר בעבר.

אני לא מדברת כאן על ילדים עם בעיות אובייקטיביות (c/p, היפוטוניה....)

רבים מהילדים היום, רוכשים את אבני היסוד ההתפתחותיות מאוחר ממה שהיה בעבר.

זה לא סוד ולא חדש שיש יותר ויותר ילדים בגיל הרך עם קשיי וויסות, קשיי התארגנות, קשיי דיבור וקשיים התפתחותיים כלליים.

וזה לא רק בגלל שיכולת האיבחון עלתה!

מערכות הבריאות, המעקב אחר התפתחות הילד שינו במהלך השנים את טווחי הנורמה כדי להתאימם למציאות של היום. על מנת שלא יווצר מצב שילדים רבים מאוד נמצאים מחוץ לנורמה ההתפתחותית שנקבעה בעבר.

לדוגמה:

פעם (עד לפני10-15 שנים) התחלת הליכה של פעוט היתה מוגדרת כנורמטיבית, עד גיל 1.3 שנים. ילד אשר לא הלך בגיל זה- הופנה לקבלת עזרה, (פיזיותרפיה... )

היום- הגיל הנורמטיבי של תחילת ההליכה הועבר ל1.6 שנים.

דוגמה: התפתחות הדיבור.

פעם- ילדים בני שנתיים כבר דיברו משפטים של 2-3 מילים. וזאת היתה הנורמה ההתפתחותית. ילדים בגיל זה אשר טרם הגיעו לשלב זה, הופנו לקבלת עזרה (קלינאית תקשורת..)

היום- יותר ויותר ילדים בגיל שנתיים עדיין משתמשים במשפט חד מילי ואף פחות מזה.

תגידו בוודאי- אז מה? מה בוער? בסוף כולם הולכים ומדברים!!

נכון שכולם הולכים ומדברים בסוף, אל לא זאת הנקודה. אני חושבת שלא צריך להסתכל רק על התוצאה הסופית, אלא על הדרך לרכישת הדבר הסופי.

לדעתי הדרך לרכישת המיומנויות האלו ועוד הרבה אחרות, וכל מה שהילד נפגש בדרך הוא הדבר האמיתי. הוא הדבר שיעזור לילדים בבגרותם, בעצמאותם.

כל אבן דרך בהתפתחות הילד- קשורה לעוד מערכות התפתחותיות אשר מושפעות אחת מהשניה.

למשל- יש קשר ישיר מאוד בין יניקה/ אכילה - ודיבור!

יש קשר מובהק בין דיבור - למיומנות חברתית..

יש קשר ישיר בין זחילה- לאחזקת עפרון.

ועוד ועוד קשרים בין מערכות ויכולות אשר משפיעות על הילד

כל דבר קטן בתהליך ההתפתחות של התינוק/פעוט/ילד משליך ומשפיע על דבר נוסף וגורר אחריו עוד קשיים .

חשבתם פעם למה זה כך? מדוע קצב ההתפתחות איטי יותר?

חלק ניכר מאוד מקצב ההתפתחות האיטי, הוא סביבתי.

ילדים היום נחשפים הרבה פחות ומאותגרים הרבה פחות ממה שהיה בעבר. היום, כאשר רמת החרדה של ההורים גבוהה מתמיד (כתוצאה מגורמים משפיעים כמו עודף מידע אשר לא תמיד מהימן ברשת, רופאים/ פסיכולוגים/עו"ס...) הם נמנעים מלאפשר לילד סביבה חוקרת ועסוקים יותר בסביבה בטוחה. אפשר לעשות את שני הדברים יחד אך צריך להיות מודעים לכך וגם להבין שלילד יש צורך פיזי, רגשי וקוגניטיבי בחקר והתנסות בסביבה.

היום- במקום לאפשר לילד להתנסות תוך כדי שמירה של המבוגר עליו- רבים מההורים/גננות/צוותי חינוך, פשוט מעדיפים "להעלים" את הדבר ה"מסוכן".

נכון הילד לא יפגע כרגע, אך בהמשך כאשר הוא יפגש עם אותו "מפגע" בגיל מאוחר יותר,הוא לא ידע כיצד להתמודד איתו וזה יוביל לפגיעה! לא תמיד המבוגר יכול להיות ליד הילד, אך חשוב שהמבוגר האחראי ייתן לילד להתנסות וללמוד כיצד לפתור בעיות כאלה ואחרות בזמן שהוא נמצא לידו וכך בהמשך הוא יוכל לעשות זאת ללא מבוגר צמוד.

חשוב שנאמין בילד וביכולתו ולא נחליט מראש מה הוא יכול ומה לא יכול ומה שקצת קשה, אנחנו נמנע ממנו את הקושי. אנחנו נעזור לו.

אתם תעזרו לו לטווח הקצר, אך לטווח הארוך- מנעתם מהילד שלכם עצמאות והצלחה בהרבה מאוד תחומים .

איך תוכלו לעזור לילדיכם?

* לחשוף אותם מגיל צעיר מאוד לדברים ולמכשולים (תואמי שלב התפתחותי).

* אל תעשו במקומם. אל תנסו למנוע מהם את הקשיים- עזרו להם למצוא את דרכם למציאת הפתרון.

* הפסיקו לחשוב על הנוחות שלכם כהורים והתחילו לחשוב על הצורך של ילדיכם.

רוצים כלים ורעיונות קונקרטים, מעשיים ,לעזור לילדיכם להתפתח בקצב הנכון להם?

מוזמנים לפנות אלי.

050-729-4692
 Info@ArielaZamir.co.il
אני מחכה לשמוע ממך
אריאלה זמיר
 
  • Facebook