top of page
  • תמונת הסופר/תאריאלה זמיר

מדוע ילדים משקרים?

מגיל צעיר מאוד אנו נתקלים בשקרים אצל ילדים. כשהם בני שנתיים או שלוש הם "חמודים", "מצחיקים" ו"משעשעים", בעיקר מכיוון שהם עדיין אינם מתוחכמים מספיק. כך למשל, פעוטה יכולה לשבור צלחת מול עיני ההורה ולטעון שהבובה עשתה את זה ולא היא.

פעוטות עדיין אינם יודעים להבחין בין מציאות לדמיון, ולכן אנו נוטים, בצדק, להיות סלחניים יותר. אולם כבר בשלב זה חשוב מאוד לעמוד על כך שאם הילד עשה מעשה שאינו ראוי, עליו להודות בכך, וכי האמת עדיפה תמיד על פני השקר.

בגיל ארבע-חמש, הילד מרבה להתנסות בשקר ולעשות "ניסויים" על ההורה כדי לבחון את תגובותיו, ובשלב זה המסר של ההורים כבר חייב להיות ברור, תקיף וחד משמעי.

אולם לפני שנבחן את התגובה הרצויה של ההורה, כדאי להבין למה בכלל ילדים בגיל הרך משקרים. ישנם כמה גורמים עיקריים שניתן למנות:

הימנעות מכעס ועונש: ילדים רבים משקרים כדי ליצור אצל המבוגר רושם טוב וכדי להימנע מתגובת כעס או מעונש. אם ההורה אינו מגיב בחומרה על שקר כזה והילד מצליח להתחמק מעונש, סביר להניח שהוא יאמץ את השיטה וימשיך לשקר יותר ויותר. לכן, חשוב להראות לילד מה הוא מפסיד כשהוא מרבה לשקר, כאשר מסבירים לו שהתנהגותו גורמת להורים להפסיק להאמין לו גם כשהוא דובר אמת.

הרגשת שליטה וכוח: ילדים בגיל הרך מרבים "לעבוד" על ההורים. הסיטואציה הבאה אולי מוכרת לכם: ילד אומר לאמו: "היום הגננת שלי כעסה עלי", ובתגובה שואלת אמו בבהלה: "מה קרה?" הילד צוחק ועונה: "סתם עבדתי עלייך". כאשר הילד עושה זאת, יש לו תחושה שלדברים שהוא אומר יש כוח ובדרך זו הוא יכול להשפיע על ההורה ועל תגובותיו.

דרך להביע משאלה: לפעמים ילדים מביעים משאלה באמצעות שקר: למשל, ילדה להורים גרושים שמספרת כי הוריה התחתנו בשנית.

אמצעי להימנע מלחוש כאב וחולשה: לעתים ילדים משקרים ומרמים במשחק, משום שאינם מוכנים להפסיד. הם יעשו הכל כדי לא להימצא בעמדת חולשה: ירמו, יציצו וגם יכחישו שהם הציצו. הפסד עבור ילדים אלה הוא "סוף העולם" - הם לא יכולים לסבול זאת.

דרך להשגת תשומת לב: השקר משמש לילד גם כאמצעי להשיג תשומת לב מההורים או מחברים. כך למשל, ילד יכול לספר בכיתה שהפצע שלו ברגל ארע מעקיצת עקרב, בזמן שהוא נגרם מנפילה.

ביטוי לפחדים: ילדים החווים חרדות בנושאים מסוימים, עשויים לספר סיפורים שלא היו ולא נבראו או להגזים לגבי אירועים שאכן התרחשו. למשל, ילד המספר שהוריו נפרדו ואביו עזב את הבית, בעקבות פחד שהתעורר אצלו אחרי שפרץ ריב בין ההורים.

דרך להשיג דברים או להתחמק: ילד שרוצה להתחמק מחובותיו בלימודים, למשל, יכול לספר שכבר הכין שיעורי בית או להגיד למורה ששכח את המחברת בבית, כאשר לא ביצע כלל את המטלות. אחר עלול להגיד להוריו שהוא צריך כסף כדי לקנות סנדוויץ', אך ישתמש בו כדי לקנות חפיסת קלפים.

חשוב לזכור שבכל המקרים הללו הילד אינו יודע כיצד להביע את רגשותיו וצרכיו, ולכן עושה זאת בדרכים עקיפות שאחת מהן היא השקר. במקום להגיד: "אני מרגיש חלש ולא שווה", ימציא סיפורי גבורה.

אחד הגורמים לכך הוא שאנו כהורים לא תמיד מאפשרים לילד לבטא את מה שהוא מרגיש. כך למשל, כאשר ילד מתקשה בלימודים והוריו מכנים אותו "עצלן", הוא יעדיף להתחיל לשקר לגבי הלימודים, ולא להגיד שקשה לו.

מלבד הסיבות שנמנו כאן, חשוב לזכור כי ילדים בוחנים כל העת את סביבתם: את המבוגרים ואת הילדים בגן או בבית הספר, את הדמויות המופיעות במדיה וכו'. הם לומדים שלפעמים "שיטת השקרים" עובדת, ולכן מאמצים אותה לחיקם. ברוב המקרים ילדים בגיל הרך אינם משקרים מתוך רוע, אכזריות או חוסר מוסריות, ועלינו כמבוגרים להבין זאת.

מהי התגובה הרצויה?

שקר הוא תופעה טבעית אצל ילדים, כמו בכי או מכות. ילדים מחקים את סביבתם, כיוון שאינם נולדים עם ערכים. תפקיד ההורה הוא להדריכם וללמדם שהשקר אינו הדרך הראויה או המשתלמת, תוך שהוא מקפיד ליישם את מה שהוא אומר. המסר צריך להיות ברור: שקרים גורמים לחוסר אמון אצל ההורים, מעכירים את היחסים, וכמעט תמיד מתגלים (ואז הם הרבה פחות נעימים לילד).

על ההורה לבחון את טיב התקשורת בינו לבין הילד. ככל שזו ישירה פחות וכוללת פחות דיבור על רגשות, עולה הסבירות שהילד ישקר לעתים קרובות. ילד שמספר כי קיבל ציון 100 בבחינה, על אף שקיבל פחות, עושה זאת כיוון שקיבל מסר שציון נמוך הוא דבר איום ונורא. רבים מהמסרים שההורים מעבירים לילד הם עקיפים (הישגיות, לדוגמה), וכתוצאה מכך הם עצמם אינם מבינים עד כמה חזק המסר המועבר, ולכן תמהים על כך שהילד שלהם צריך לשקר.

על ההורה לעזור לילד לבטא את הרגש או הצורך שלו באופן ישיר ולאפשר לו לבטא את מה שהוא מרגיש, כדי שיצטרך לשקר כמה שפחות. במקרה שבו ילד משקר כי הוריו נפרדו, אפשר להגיד לו, למשל: "בעצם רצית להגיד שאתה מאוד מפחד שאמא ואני ניפרד".

יש להבהיר לילד שהוא מפסיד מכך שהוא משקר. כאמור, על ההורה לציין בפני הילד שאם הוא משקר שוב ושוב, ההורה יפסיק להאמין לו גם כאשר יאמר אמת, וכי לא יוכל להמשיך לסמוך עליו.

שקרו כמה שפחות!!!

כולנו חושבים ששקרים הם דבר שלילי, אך כולנו משקרים בדרך כזו או אחרת. הילדים שלנו מבחינים מימין ומשמאל בשקרים של ילדים ומבוגרים שמרוויחים מכך, וזו הסיבה העיקרית לכך שקשה לנו להעביר להם את המסר הברור שאסור לשקר.

bottom of page