בשנים האחרונות אנו עדים לחגיגות ימי הולדת שונות ומשונות. חלקן גדולות ומפוארות חלקן צנועות ומכילות אך ברובן נושא המתנות הוא העיקר. אך לפעמים נראה שאנחנו קצת מפספסים את העיקר.
למה אני מתכוונת?
מתנות- אחד הדברים שאני חושבת שכולנו נסכים עליו או לפחות רובנו, זה שלילדים היום יש הרבה יותר מדי משחקים, צעצועים, בגדים....
לפני לא הרבה שנים, כאשר המצב הכלכלי היה אחר וגם מעמדו של הילד במשפחה היה אחר, היו הילדים מקבלים מתנות רק בימי הולדת וחגים.
היום כל יום הוא סיבה למסיבה ולמתנה.
הילד עבר למיטה חדשה- מקבל מתנה
הילד נפרד יפה בגן- מקבל מתנה
הילד הכין שעורים- מקבל מתנה
הילד עשה פיפי בסיר- מקבל מתנה
ועוד ועוד דוגמאות. יוצא מכך שהילדים היום מרובים ורוויים במתנות.
ומה רע בזה?
כמה דברים. ראשית- כאשר לילד יש עודף של משחקים, עודף של גירויים, הוא מאבד את העניין בהם מהר מאוד. הוא קופץ מדבר לדבר מבלי למצות את מלוא הפוטנציאל של הצעצוע/ משחק. הילדים שלנו היום חשופים מגיל צעיר מאוד לכמות גירויים גדולה במיוחד. דבר זה משפיע מאוד על יכולת הקשב והריכוז של הילד בגיל הצעיר.
שנית- חינוך כלכלי. - ילדים היום בעידן השפע של המתנות אינם מסוגלים להעריך את ערכן של המתנות הנקנות להם. הן ערך כלכלי,פיננסי והן ערך רגשי סנטימנטלי. כאשר הילד אינו מודע ואינו מכיר את הצורך הכלכלי של משפחתו, מגיל צעיר, קשה מאוד להנחיל אותו בגיל מאוחר יותר. כאשר הילד כבר רגיל שהוא מקבל מתנות ללא קשר לארוע כזה או אחר.
אין אני מתכוונת להכניס את הילד לחשבון הבנק שלכם ולערב אותו במצב הפיננסי שלכם אך כאשר כל דבר מצוין בצורה חומרית, בצורה של מתנות, הילד מאבד את ערכן האמיתי ואת הקשר ליכולת הכלכלית משפחתית.
שלישית- ייחודיות ילד יום ההולדת. ילד מחכה שנה שלמה ליום ההולדת שלו ולא רק בשביל המתנות, להפך, בגלל שהוא יודע שאז הוא יהיה העיקר, הוא יהיה מרכז המשפחה ביום הזה. יום שכולו שלו. כאשר אתם ההורים קונים מתנה לילד יום ההולדת, אך יחד עם זאת גם לאחיו (כדי שלא יתרגזו, יתבאסו...) אתם לוקחים מהילד עצמו את הייחודיות שלו באותו היום. היום שלו.
אז תגידו שלילד יום ההולדת אתם קונים מתנה גדולה ולאחרים מתנות קטנות. אז זהו שהגודל לא קובע!!! לילד יום ההולדת לא חשוב גודל המתנה, חשובה לו הייחודיות שלו באותו יום.
אז תגידו לי- מה נעשה עם האחים האחרים? הם גם רוצים, למה שיכעסו ויתרגזו?
אגיד לכם- שזו אחת מההזדמנויות שלכם ללמד אותם דחיית סיפוקים מהי? הזדמנות ללמוד לתת לאחר ולא רק לקבל. הזדמנות לשמוח בשביל מישהו אחר ואל רק בשביל עצמי...
בקיצור- הזדמנות שלכם ההורים ללמד את ילדיכם לראות גם את האחר ולהבין שכאשר תורו יגיע הוא יקבל את מלוא תשומת הלב ואת מלוא הייחודיות שלו ביום שלו.
כנאה שלא סתם אני שומעת לא מעט הורים "בוכים" על כך שילדיהם "לא רואים אף אחד ממטר". לא מתחשבים באחרים ואף לא בצרכי ההורים עצמם.
אחרי הכל האחריות היא שלנו ,ההורים, ללמד את הילד ולא בצורה של הרצאות דיבורים והסברים, אלא ע"י התנהלות יומיומית מכוונת ומכבדת את כל אחד מבני המשפחה בהתאם לצורך שלו ולזכויות שלו, ולא לשאוף לשוויון כדי למנוע ריבים ותסכולים.
רוצים לדעת איך לעשות זאת?
מזמינה אותכם לפנות אלי.