למה כל כך קשה לילד הסנדוויץ' שלנו?
למה לנו כל כך קשה איתו?
מה שונה בו מאחיו?
רבות דובר ועוד ידובר על הילד האמצעי במשפחה. על קשייו ועל צרכיו. על הקושי של הוריו ועל תחושת הפספוס או הפיצוי שהורים מרגישים כלפיו.
א.אדלר, היה מהראשונים בפילוסופים של החינוך המודרני, אשר קבע שסדר הלידה במשפחה משפיע על התנהלות, התנהגות ואופיו של הילד. יש אשר חולקים על קביעתו זו ויש אשר רואים בקביעה זו, אקסיומה אשר לא ניתנת לשינוי.
לא אכנס כאן לנושא הזה יותר מדי, אך כמו כל דבר בחיים אין רק שחור ולבן ובטח שלא בהורות. יש המון צבעים, המון אפשרויות ועוד יותר כלים לעזרה והבנה לגבי הילדים בכלל והילד האמצעי בפרט במשפחה.
מיהו הילד האמצעי?
זה הילד אשר נולד להורים "מנוסים" אשר אחיו הבכור כבר לימד אותם דבר אחד או שניים.
זה הילד שנולד להורים פחות מתלהבים מכל דבר חדש שהילד עושה או מגלה.
זה הילד שההורים מצפים ממנו להתנהל כפי שהם מכירים ויודעים. כפי שאחיו הבכור לימד אותם.
אז מה נשאר לו לעשות? להמציא את עצמו כל פעם מחדש וללמד את הוריו שהוא משהו אחר, משהו שהם לא מכירים ולא חוו עד עכשיו.
חשבתם פעם כמה זה קשה להמציא את עצמינו מחדש כל פעם?
כמה אנרגיה זה לוקח? כמה יצירתיות זה דורש?
עכשיו חישבו על ילדיכם שצריך לעשות את זה!
לא פעם אנחנו יכולים לשמוע "מומחים" שונים אשר מאפיינים את הילד האמצעי כ"מאתגר", "שובר מוסכמות", "אחר". אחר ממה? ממי? מהילד הראשון? מהילד הצעיר? ממה שהוריו יודעים? התפקיד ההורי שלנו הוא ללמוד כל החיים, הן מהסביבה ובעיקר מילדינו הצעירים והבוגרים כאחד, ולאפשר להם להיות ולגלות את עצמם כפי שהם מבלי שנתייג אותם או ננסה לאפיין אותם בכל מיני דרכים. פשוט לתת להם להיות מי שהם כפי שהם ונתאים את עצמנו לצרכיהם ולא רק אותם לצרכינו.
אז מה עושים?
השתדלו להפחית בבדיחות ה"סנדוויץ'". זה לא מצחיק את הילד. הוא מבין גם בין השורות את הקושי שלכם איתו אך לא מבין מה לא בסדר איתו.
קבלו כל ילד בהתאם לצרכיו. בלי השוואות. (כולנו עושים השוואות כי כך קל לנו לאפיין ולאבחן מה נכון ומה לא נכון).
את רגשות האשמה- השאירו מחוץ להורות!
זמן איכות אישי ובלעדי לכל ילד .
"פינוי פיצוי"- אל תנסו לפצות על החסר בוויתור על גבולות או במתנות.
אם תבינו שהילד הוא מי שהוא בזכות עצמו, הצלחותיו וכישלונותיו הם שלו. (כמובן שבעזרתכם , בעזרת תמיכתכם או אי תמיכה. אך עדיין זה שלו.) גם הוא יוכל לדעת מי ומה הן יכולותיו ואת הביטחון בעצמו.
זכרו- נכון שיותר קל לגדל ילדים כשבלונה אחת. זה לא מצריך יצירתיות גבוהה אצל ההורים, אך תודו שזה גם יכול לשעמם מאוד.
אל תנסו להתאים את ילדיכם לצרכיכם. גלו פתיחות וגמישות וגם הילד יגלה זאת .
איך עושים את זה?
אני כאן לעזרתכם. מוזמנים לפנות אלי לקבלת יעוץ, הנחיה ולווי להתנהלות מותאמת ונכונה לכם ולילדיכם.