מאמרים אחרונים
אני מאמין שלי
יש אדם המאמין באלוהים - הוא יכוונהו והוא יעזור לו והוא יובילו וינחהו לדרך הטובה.
יש אדם המאמין רק בעצמו - אני יודע הכל, אני יכול הכל, רק אני אצליח – אני האלוהים.
אני מאמינה בחינוך. החינוך הוא עתידנו. הוא יוביל אותנו לדרך הנכונה והבטוחה.
כדי להאמין בחינוך, צריך להאמין באדם – ולהאמין בילדים.
ילדים הינם בני - אדם בעלי צרכים ורצונות משלהם ועלינו לכבדם ולכוונם אל הדרך המתאימה להם בהתאם לצרכיהם ויכולתם ולאו דווקא לצרכינו ורצונותינו. הדרך שנעשה זאת, תלויה בנו ויש הרבה דרכים לעשות זאת.
כל אדם יבחר בדרך שונה מהשני, אך המטרה שלנו בחינוך צריכה להיות טובת הילד ע"י קבלתו וראיית צרכיו, בכאן ועכשיו ולצייד אותו בכלים להתמודדות עם העולם בהמשך חייו.
לאורך שנותיי כגננת אני ערה לשינויים ולאופנות אשר עוברים על החינוך בכלל ועל החינוך לגיל הרך בפרט. המרוץ המרתוני של חיי היום יום של המבוגרים לא פסח לצערי הרב על החינוך של הילדים. נושא היחצנות והעסקנות של החינוך בכלל והחינוך בגיל הרך בפרט, הביאו לא פעם את העוסקים במלאכה לשכוח "מהו התפקיד האמיתי שלהם?" המרוץ למצוינות ולהישגיות גורמים לא פעם לשכוח את הצרכים האמיתיים של הילד. את צרכיו ההתפתחותיים, המוטוריים, הרגשיים, החברתיים ועוד.
את דרכי החינוכית שאבתי מניסיוני בעבודה עם הגיל הרך (כ 40 שנה) ומלימוד מעמיק ומתמשך, פורמאלי ובלתי פורמאלי, של חינוך לגיל הרך. הדגש שלי בגיל הרך הינו על התפתחות אישית וטבעית של הילד. גישה זו רואה את הילד כמרכז ולא את המחנך כמרכז. כלומר תפקיד המחנך הוא לאפשר לילד סביבה מגרה לפעילות והתנסות אך הלמידה הינה למידה עצמית של הילד על פי יכולותיו, צרכיו, רצונותיו, ובעיקר הקצב האישי שלו.
להיות הורים זה סיפור לא פשוט. עבור ההורים, הילד מהווה מוקד המימוש וההגשמה העצמית ומשמש הגנה בפני החרדה הקיומית הבסיסית. הורים מגיעים אל ההורות מצוידים בציפיות מסוגים שונים. אחת הציפיות הבולטות הנה הציפייה שהילד יענה על הצרכים המודעים והלא מודעים של ההורים ושימלא בעתיד תפקידי חיים שרצו בהם אך לא יכלו לממשם בעצמם ואף יעלה עליהם בביצועיו.
ההורים המודרניים הינם הורים בעלי ידע נרחב בנושאים פסיכולוגיים שונים מצד אחד ומאוד תחרותיים מצד שני. נוצר מצב שבו ההורים מאוד מבולבלים משפע הגישות וה"איסורים" אשר נלווים לגידול ילדים. (מה שבעבר כלל לא היה קיים. כל הורה גידל וחינך את ילדיו כראות עיניו ואף אחד לא התערב ולא ביקר את דרכיו).
ההורה נתקל בקשיים רבים כיצד לחנך, כיצד להציב גבולות ולתקשר בצורה בריאה ויעילה עם ילדיו, יותר מאשר בעבר.
הורים רבים מוצאים את עצמם לא פעם חסרי אונים מול ילדיהם הקטנים כאשר אין להם כלים להתמודד מולם. מצד אחד הם אינם רוצים לחזור על השגיאות של הוריהם ומצד שני הם חוששים לגרום "נזק פסיכולוגי" לילד אם הם לא יפעלו נכון.
מניסיוני בעבודה עם ילדים אני בהחלט רואה את הקושי של ההורה על הילד. לילד קשה להחליט מה מותר ומה אסור מכיוון שגם ההורה אינו עקבי בדרישתו.
אנו כהורים לא מקבלים שום הכשרה או הכנה לתפקיד ההורות. זהו תפקיד מאוד חשוב וכבד ומרגע כניסתנו לתפקיד זה אין לנו שום אפשרות להפסיקו או לשנותו וכן הכלים שיש לנו כדי להצליח בתפקיד זה הינם מועטים מאוד.
הורים רבים משוועים ליד מכוונת, ליד מנחה אשר תוכל להובילם לחוף מבטחים במסע גידול ילדיהם.
דרך הנחייתי והדרכתי הינה דרך אשר באה לתת להורים ולצוותי חינוך, כלים להתמודדויות יום יומיות בגידול ועבודה עם ילדיהם.כל אחד עפ"י דרכו ואמונתו. כמו כן הנני מאפשרת להורים בסדנאות ובהנחיות להבין שהם הורים רגילים אשר כמו כולם מתמודדים עם קשיים דומים ובכל זאת לשמור על הייחוד האישי והמשפחתי של כל אחד ואחד.
אני רואה חשיבות רבה בחיזוק ההורים וצוותי החינוך, בתהליך גידול וחינוך הילד.
אני מאמינה שהורה רגוע ובטוח בדרכו ואיש חינוך יודע, קשוב וזמין - מצליחים להביא את הילד לצמיחה ומימוש עצמי בדרך הטובה ביותר.