מאז ומעולם משחקי ילדים ונושא הקיימות הלכו יחדיו. הכיצד?
מהי קיימות? קיימות היא מצב בו פעילות אנושית מתנהלת בדרך השומרת על תפקוד המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. קיימות היא מענה על צורכי ההווה מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הבאים לספק את צורכיהם הם. (ויקיפדיה)
הגורם העומד מאחורי הפגיעה הישירה של בני האדם בסביבה הוא הצריכה ותרבות הצריכה. היום יותר ויותר מנסים לשמור על הסביבה ויש כל מיני דרכים לעשות זאת, כמו למשל:
צמצום- מתייחס להפחתת הצריכה.
שימוש חוזר- שימוש חוזר של חפצים נעשה בדרך־כלל בחנויות יד שנייה או אתרי יד שנייה ועוד ועוד..
מהו משחק ילדים? משחק שבדרך-כלל המשחקים בו הם ילדים. למשחק ילדים יש חוקים, אשר עוצבו במהלך שנים רבות והתפתחו באופן אבולוציוני. (ויקיפדיה)
ואחרי שהגדרנו את שני הדברים ודאי תשאלו- איך זה נוגע אלינו? מה אנחנו יכולים לעשות? ולמה כדאי לנו? (ברמת היומיום האישית שלנו).
מגיל לידה ,תינוק כבר משחק ומחפש משחקים . המשחק היא דרך הלמידה הטבעית והמותאמת ביותר לתינוק שאך נולד, לפעוט המתחיל לגלות את סביבתו ולילד הלומד את חוקי החיים, הן החברתיים והן הסביבתיים.
רוב ההורים, במיוחד הורה לילד ראשון, קלים מאוד להשפעה סביבתית בכל הקשור להתפתחות הילד. (רכישת ציוד, משחקים, חוגים...).
אין הורה שלא רוצה להרגיש ולדעת שהוא מאפשר ונותן לילד שלו את הכלים הטובים והמתאימים ביותר להתפתחותו. לגידולו ולהכנתו לחיים.
נהוג לדבר על הורה משקיע. כלומר ככל שההורה עושה יותר לטובת הילד (כהבנתו) הוא משקיע יותר. משמע- הוא טוב יותר. השקעה זו יכולה לבוא בקניית צעצועים/משחקים הטובים ביותר, היקרים ביותר, הרבים ביותר.. או בהשקעה בחוגים ופעילויות רבות ומפתחות של הילד. כל ההשקעה הזאת מחייבת מקורות מימון מרובים.
וכאן מתחיל מרוץ החיים הבלתי מסתיים.
הורה משקיע צריך מקורות למימון ההשקעה.
בשביל מקורות למימון השקעה- צריך לעבוד יותר, להרוויח יותר.
עובדים יותר- נמצאים פחות עם הילד.
נמצאים פחות עם הילד- דואגים לו לחלופה הורית (חוגים, חברים, מטפלות, סבא סבתא....)
התוצאה- במקום הורה משקיע אנחנו מקבלים הורה שוקע!!
אז אפשר גם אחרת!!
יש המון דרכים להחזיר את השפיות להורות ולמעגל החיים שלנו אך אני רוצה להתמקד כאן בנושא משחקי הילדים.
כל הורה יודע שמשחקי ילדים וצעצועים הינם דבר יקר ביותר.
כל הורה יודע שילד ממצה מאוד מהר את המשחקים הקנויים.
כל הורה יודע שברגע שחסר חלק קטן או לחילופין נשבר/נקרע/התקלקל המשחק כבר לא רלוונטי.
אין הורה שלא התאכזב מההשקעה הכספית במשחק לצד חוסר הערכה או עניין של הילד במוצר.
לא פעם הורה מוצא את עצמו משקיע במשחק זה או אחר, כי אמרו שזה הכי טוב, כי יש גם לשכנה, כי "מומחים" המליצו.... במקום לראות מה הם צרכי הילד , מה מעניין אותו, מה היכולות שלו, הן הפיזיות/מוטוריות והן הקוגניטיביות ,רגשיות- אנחנו קונים/ רוכשים בהתאם למה שאנחנו חושבים שיתאים לו. בהתאם למה שאנחנו רוצים שיתאים לו/לנו....
המעגל האין סופי של רכישת משחקים וצעצועים לילד מביא אותנו ההורים ואת הילדים לא פעם למאבקי כוחות מיותרים, מעייפים ובעיקר מתסכלים.
ככל שהורה ירצה "לקנות" שקט ע"י משחק צעצוע כזה או אחר הילד ידרוש עוד ועוד.
ככל שהוא ידרוש ויקבל- רמת הגרייה שלו תעלה ויכולת הפקת ההנאה שלו תרד. כלומר מהר מאוד הילד ימצה את אותו משחק וידרוש משחק אחר.
כך בעצם אנחנו יוצרים מעגל אין סופי של חוסר סיפוק, חוסר הערכה, עודף קניה, עודף גרויים -ובור כלכלי לא קטן.
אז איך יוצאים מזה? מה אפשר לעשות?
הכנת משחקים מחומרים הנמצאים קרוב אלינו, בתוך ומחוץ לבית.
מה זה יתן לכם?
התאמה מירבית לצרכי ילדיכם
יצירה וחיבור אישי לילד ומשחק
חיסכון כלכלי
זמן איכות (שת"פ עם הילד בהכנה)
שמירה על סביבת החיים שלנו לטובת ילדינו, נכדינו והדורות הבאים.
הקניית ערכים כלכליים, חברתיים, יצירתיים..
מה זה יתן לילד?
הערכה של המשחק (אבא/ אמא הכינו לי!)
ייחודיות (רק לי יש כזה!)
יצירתיות (אני יכול ליצור מכל דבר משחק)
זמן איכות עם ההורה (שת"פ בהכנה ויצירה)
איך עושים זאת?
כאן אני נכנסת לתמונה- מציעה לכם ליצור קשר ולהגיע לסדנה ליצירת משחקים מכל הבא ליד ומכל הדברים שיש לכם בבית שאינם בשימוש.