"שים את הנעליים."
"שימי כובע"
"שימי גרביים"
"שים מכנסיים"
מוכר לכם? גם אתם מדברים כך?
בשנים האחרונות אני (ובטוח שעוד אנשים כמוני) עדה לשינויים בשפה העברית המדוברת, והם לצערי לא שינויים לטובה. אולי זה מפאת גילי "המופלג" או שזה מפאת השינוי החברתי שעובר על מדינתנו וגם על שפתינו.
השפה העברית הינה שפה צעירה, דינאמית ומתפתחת. כל שנה האקדמיה העברית ללשון מוסיפה מילים חדשות, (מעברתת ומפתחת). וכמו כן מכשירה מילות "סלנג" ומצרפת אותם לשפה התיקנית.
השפה היומיומית הולכת ונעשית דלה, זולה ומאוד לא מפותחת. אנשים נמנעים להשתמש בשמות הפועל המקוריים.
גרביים- גורבים
חולצה – לובשים
כובע- חובשים
נעליים- נועלים
משקפיים- מרכיבים
תכשיטים- עונדים
חגורה- חוגרים
יש היום נטיה לצמצם במילים וזה בא ע"ח הדיבור הנכון והתקני של השפה.וכמובן פוגע בהבנת הנאמר.
רוצים עוד דוגמאות?
כלים- מדיחים
רצפה- שוטפים/מנגבים
גבות- מורטים/תולשים
שער גוף- מגלחים (חלק מהאנושות)
אז למה אנשים "עושים" הכל?
"עשיתי כלים ורצפה" .
"הלכתי לעשות גבות"
שיטת הדיבור המצומצם אינה אופיינית רק לשם הפועל. גם עצמים נכנסים לזה פתאום.
ממתי מכנסיים הפכו למכנס???
אתם שומעים את עצמכם אומרים: "שים מכנס וצא לאוטו"?
במקום: "לבש את המכנסיים וכנס (בבקשה) לאוטו".
לא אני לא חושבת שצריך להאריך את המשפטים יתר על המידה כמו: "לבש את המכנסיים, צא החוצה ותיכנס לאוטו בבקשה". אבל אני בהחלט חושבת שאין צורך ואסור לנו לוותר על שפה נכונה.
כן אני יודעת שזה לא התחיל היום, כל נושא ה"זכר- נקבה" כבר שנים שהוא מקולקל ואפילו היחיד רבים לא התחיל במכנסיים- מכנס. "עשר שקל" זו הדוגמא הנפוצה ביותר להתקלקלות השפה שלנו. מה יקרה אם נגיד "עשרה שקלים"? תתפלאו כמה זה משפיע על כל ההתייחסות לאדם כאשר הוא מדבר נכון.
ולמה זה כל כך מפריע לי? ולמה זה כל כך חשוב לדעתי?
כי אני עוסקת בחינוך. את כל השיבושים שלנו, הילדים לומדים, וכאשר השפה הראשונה שהם נחשפים אליה בגיל צעיר היא כל כך רדודה, יהיה מאוד קשה ללמדם שפה עשירה, שפה נכונה, שפה תיקנית.
ילדים בגיל הרך אשר נמצאים בשלב רכישת השפה צריכים להחשף לשפה עשירה כדי שיוכלו לבטא את עצמם בצורה ברורה יותר. וכמו כן יוכלו להיות מובנים יותר ופחות מתוסכלים מכך שלא מבינים מה הם רוצים להגיד. רכישת השפה הינה מדורגת וארוכה. ילד לא מתחיל פתאום לדבר, אך כאשר ילד אומר "אוטו"- עלינו לגרות אותו לדיבור מלא ע"י משפט כמו "האוטו נוסע מהר/לאט.." או "האוטו של אמא בצבע שחור".. או כל דבר אשר ירחיב את אוצר המילים שלו ואת המושגים . אין צורך לחזור על כל מילה שהוא אומר ולקבע אותה כמשפט, בגלל שאתם מבינים את מה שהם אומרים. עיזרו להם להביע את עצמם בצורה נכונה וברורה ע"י כך שאתם תדברו בהרחבה.
אני רואה היום יותר ויותר ילדים אשר מתקשים ברכישת השפה המדוברת . הם מתקשים לבנות משפט נכון, הם מתקשים להביע את עצמם בצורה ברורה ומובנת, דבר אשר מוביל אותם לתסכול ולפעמים גם להתנהלות פוגענית.
לא אלאה אותכם הקוראים בשינויים החלים על שפתינו, אך מבקשת אני ממכם, עיזרו לילדיכם- ילדינו להביע את עצמם בצורה ברורה אשר תמנע מהם קשיים בהמשך הדרך. יש קשר ישיר בין שפה דבורה לשפה כתובה. ילדים וגם לא מעט אנשים בוגרים כותבים כפי שהם מדברים. (שועית=שעועית, ביצפר= בית ספר, ספתא= סבתא....).