יום השואה ויום הזיכרון נמצאים בסמיכות ולא בכדי.
איך מדברים עם ילדים צעירים על ימים שכאלה? כיצד מעבירים להם את הייחודיות של הימים הנוראים האלו מבלי לגרום להם לפחדים, חרדות, סיוטים ועוד..
יש הטוענים שאין צורך להכביד על ילדים בגיל הרך את נושא השואה.
יש לא מעט גנים אשר מיד אחרי חג הפסח, מתחילים כבר לקשט וללמד את הילדים את חג העצמאות.
אני רואה חשיבות רבה בהעברה לילדינו הצעירים גם את נושא השואה. השאלה היא כיצד? כמה? מי מעביר?
אין צורך להכביר בסיפורים ובתיאורים אשר אנחנו כמבוגרים מתקשים לעכל, אך גם אין צורך להתעלם ו"לדלג" על הימים האלו.
חשוב, לדעתי, להעביר את ההבדלים בין יום השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל.
אז מה עושים?
1. דברו איתם- אימרו להם שיום השואה זהו יום עצוב לכולם- כי היתה מלחמה רחוקה והרבה ילדים והורים מתו בה. (להבדיל מיום הזכרון שבו נהרגו חיילים כאן בארץ ישראל). 2. בגיל הצעיר רצוי מאוד לא להעמיס את טראומת "השואה" על הילד. ( תפיסת המוות של ילדים בגיל הרך שונה מתפיסת המוות שלנו כמבוגרים.) 3. השתדלו לא לחשוף את הצעירים לתוכניות/סיפורים אשר עלולים לגרום להם לפחדים מיותרים.. 4. הכינו אותם לצפירה- היא עלולה להבהיל את הצעירים. 5. בזמן העמידה בצפירה- אל תדרשו מילדיכם הצעירים לעמוד, אך דאגו לכך שאתם תעמדו בשקט, בלי לדבר ו/או לענות (אם זה אפשרי). כך הם ילמדו את חשיבות העניין וכן שעור נוסף בדחיית סיפוקים. 6. ענו על שאלותיהם בלבד- ואל תוסיפו עוד מידע שלא התבקשתם אליו.
7. יום הזכרון לחללי צהל- כדאי לציין אותו כחלק מחג העצמאות. כלומר- נלחמו על הארץ כדי שתהיה לנו מדינה לחיות בה.